מדי פעם אנו מתקשרים או אם תרצו מדברים עם נשמת כדור הארץ.
נקדים ונאמר כי נשמת כדור הארץ נמנה על כוחות המכונים בני-החיים.
בני החיים הינם כוחות גדולים ומשמעותיים אשר נבראו בטרם הופיע האדם.
יש להבין כי בדיוק כמו שבכל אדם יש נשמת אדם, כך לכל כוכב יש נשמת כוכב.
לצורך העניין אפשר לאמר כי נשמת האדם היא אמנם "קטנה יותר",
אך היא עדיין משוכללת יותר מזו של נשמות הכדורים הנמנים על בני-החיים.
מכאן גם שהתפקידים של כוחות בני החיים שונים מהתפקידים של נשמת האדם.
נשמת אדם חווה והווה את המציאות דרך האדם ודרך ההתנסויות שלו.
היא מתניעה בו-זמנית את החיים ובו-זמנית מתניעה לדוגמה את התבונה.
נשמת כוכב מסוגל/ת לייצר מעגלים תומכי חיים,
כדי שבעתיד לבוא יוכל לצעוד עליו "אדם" או יותר נכון יצור תבוני.
הכדור מהווה במשך זמן מה בית-גידול לאדם המגלה את צפונותיו ואת צפונות המציאות,
תוך כדי יצירה, חקירה, התנסות וכדומה כאשר חומרי הגלם העומדים לרשותו,
במיוחד בתחילת הדרך, מצויים כבר כולם בכדור שאחרת לא היה יכול ליצור דבר וחצי דבר.
אחרי תמצית הדברים, עליהם ניתן להרחיב עוד רבות, נשוב אל העיקר:
לפני כעשרים שנה, כאשר שוחחנו עם נשמת כדור הארץ,
הוא לא היה מרוצה כל-כך מבני האדם ומפועלם.
הוא סבר כי אנחנו קטנים, מכוערים ומתחלפים מהר.
בנוסף, הוא טען כי אנחנו טעות בדחיסה ושהכוחות ידאגו לסלק אותנו מכאן...
לאלו המתקשים לקבל את הדברים, רק אוסיף ואומר כי באותו שלב,
כלומר לפני כעשרים שנה טרם הבין מספיק הכדור את האדם
ואת הדרך הרבה העומדת לפניו, במיוחד כאשר הוא השווה
את המטרות השונות שהציב הבורא לאדם,
אל מול פני המציאות שלעתים לא תמיד תואמים.
באותם התקשורים, הוסבר לכדור כי האדם מתפתח.
כחלק מההתפתחות שלנו אנו עושים לעתים טעויות אבל לא משום
שאנחנו מעוניינים להזיק לסביבה ולטבע אלא בעיקר משום שאנחנו
עדיין צעירים מדי ולא מספיק מבינים את המארג המופלא שהוא מייצר.
עוד הוסבר לכדור כי בני האדם אט-אט מפתחים את הבנותיהם:
אם בעבר בני-האדם דגו דגים בנהר ולא ידעו להחזיר את הדגיגים חזרה,
היום (לפני עשרים שנה) בני האדם כבר מבינים שיש להחזירם פנימה לנהר,
כדי שיוכלו להעמיד צאצאים חדשים, על מנת שיוכלו לדוג שוב בעתיד לבוא.
בנוסף - בני האדם יודעים כבר לשתול עצים חדשים במקומות בהם
הם גדעו עצים על מנת שיוכלו להמשיך ולהשתמש בהם לצרכיהם.
מאז חלפו עברו כעשרים שנה.
שוחחנו עימו שוב והפעם קיבלנו ממנו תשובות אחרות.
אמנם, כך הוא סבור, חלק מאיתנו עדיין לא מבין את המשמעות של בית-גידול.
אבל כעת הוא מרגיש כי יותר ויותר בני-אדם מבינים טוב יותר את האיזון
שהוא שואף אליו באופן תמידי על מנת שיהיה לכולנו מספיק חמצן,
על מנת שיהיה לכולנו מספיק מים, מזון ובמלים אחרות -
על מנת שנוכל להמשיך ולחיות בטוב ונמשיך להתפתח.
הכדור מבין כי כיום יש יותר ויותר ארגונים שתפקידם לשמור על הסביבה ועל הטבע
למענינו ולמען הדורות הבאים. הוא סבור כי אמנם לא כולם עושים זאת תמיד
אך ורק מתוך האהבה לטבע ולסביבה, ויש לדעתו לא מעט אלמנטים אחרים כגון:
יצרים, תאווה לכסף, צורך בתקציבים, רצון בפרסום וכדומה, אך כל אלו,
לדבריו, מקדמים בסופו של דבר את הרעיון שבית הגידול שלנו,
עושה רבות ונצורות למענינו ומנסה לשמור על איזון והרמונייה.
דבר דומה הוא אמר באשר למדענים והחוקרים:
בשלב זה של התפתחותינו המדע אינו מבין עדיין מספיק טוב את המציאות.
האדם פיתח לא מעט תאוריות באשר למציאות ובאשר למארג הטבע.
חלקן שגויות או חסרות אך למרות זאת הוא מרוצה מכך משום שזה
מוביל בסופו של דבר למודעות גדולה יותר, להבנות חדשות,
למציאת תקציבים מתאימים להמשך החקר, להמשך השימור וכדומה.
בהמשך הסביר לנו הכדור כי בתחילת הדרך,
היו מעט מאוד בני-אדם והוא כמעט ולא הבחין בהם.
גם מאוחר יותר, משהופיע האדם המודרני, ההומו-סאפיינס,
הוא התרבה בקצב איטי יחסית ולכן הוא טרם חש בנוכחתו ובהשפעתו והיה פחות מודאג.
רק משהחל האדם להתרבות באמת, פחות או יותר במאתיים השנים האחרונות,
השפעת האדם על המציאות גדלה מן הסתם ולכן הוא היה יותר מודאג,
מאחר שחשש שאין אנו מבינים מספיק את מה שהוא נותן לנו בחינם,
ואת מה שאנו יכולים להפסיד אם נכלה את המשאבים ואת מתנות החינם שלו.
הוא מבקש מאיתנו להבין כי שמירה על ההרמונייה היא בסופו של דבר למענינו.
הוא יכול לתקן את מרבית הנזקים, אם לא את כולם.
גם כאשר אנו חורצים בו, גם כאשר אנו מפוצצים בו פצצות וכדומה,
יש לו את היכולת לתקן נזקים שנראים לנו לעתים גם בלתי הפיכים
אבל בסופו של דבר תהליך הריפוי הוא לאורכו של זמן ועל כן יותר
משהדבר פוגע בו באמת או מכריח אותו להתאמץ זה פוגע קודם כל בנו - בני האדם.
כאשר אנו פועלים בהרמונייה עם המציאות,
יש סיכוי שהמציאות תתפתח ושאנו נהנה מפירות עמלינו.
כאשר אנו פועלים נגד ההרמוניות שהתווה הבורא,
כך אנו יורים למעשה לעצמינו ברגל.
עוד סיפר לנו הכדור מעט על שלבי ההתפתחות שלו עצמו:
החל מצביר של גזים וחלקיקים שהחלו להסתובב סביב ציר,
ולאט לאט החלו הופכים למקשה אחת גדולה ורותחת.
בהמשך היה בעצם מגמה רותחת, בה לא יכולים להתקיים שום חיים
(לפחות לא כאלו המוכרים לנו), ועד לשלב בו הוא דאג לקרר את התכסית שלו על מנת שתיווצר מאוחר יותר האדמה. רק אז יוכלו לגדול עצים, בעלי חיים יוכלו להלך ומאוחר יותר יוכל גם להופיע האדם.
להזכירכם: כל חומרי הגלם המוכרים לנו וגם אלו שאינם מוכרים עדיין,
כבר היו בתוך המגמה או הלבה הרותחת שכיסתה את פני כל הכדור בתחילת הדרך.
בשלב הראשוני אי-אפשר היה לעשות שום דבר עם בליל החומרים הזה,
ורק אחרי שהכדור התקרר, לפחות בשכבות החיצוניות יותר,
רק אז הופיעו במפתיע המתכות, העצים, המינרלים וכדומה.
היכן הם היו קודם לכן ?
הם כבר היו בתוך בליל החומרים המגמתי,
רק שאי-אפשר היה עדיין להפיק מהם דבר בשלב זה.
דבר נוסף ויפה אמר לנו הכדור:
הוא הגיע להכרה שהתבניות שהאדם מייצר,
כרוכות יותר ויותר בתבניות שלו עצמו.
כלומר שיותר ויותר, יש לאדם השפעה חיובית,
על התבניות שלו עצמו - על ההתפתחות שלו,
על התפקידים שהוא לוקח וייקח בעתיד לבוא.
סך הכל הוא הרבה יותר מרוצה מאיתנו היום.
הוא רואה בנו ילדים שעושים את צעדיהם הראשוניים.
הוא לוקח עלינו אחריות בשעה שאין אנו מסוגלים
עדיין לקחת אחריות מלאה על עצמינו.
ככל חומר אחר ביקום אשר בנוי תבניות אנרגטיות,
גם הוא הכדור לא יחיה לנצח ואם תרצו ימיו "קצובים".
אך אל דאגה הוא ימשיך ללוות אותנו בהמשך התפתחותינו.
יחד נוכל לנוע אל העתיד עוד הרבה הרבה זמן והוא רואה
בנו הצלחה גדולה יותר משראה בעבר משום שיותר ויותר
אנו הופכים שותפים למטרות שהוצבו לו בתחילת הדרך.
למרות כל זאת הוא שב ומדגיש כי חובת ההוכחה היא עלינו.
אנו צריכים להמשיך ולהוכיח לו שבאמת התפתחנו,
שבאמת פיתחנו הבנות טובות יותר והוא מצפה
מאיתנו בהמשך הדרך לקחת יותר ויותר אחריות.
בית הגידול שלנו הוא מופלא
ואני שולח לו מכאן אהבה גדולה.
מאחל לכולם יום נפלא,
ממני דוד ש
.