נמשיך ונעמיק בתחום התקשור. לשם כך נרחיב תחילה את ההבנות שלנו. תקשור היא יכולת המצוייה בכל אדם. בדרך כלל מדובר בפוטנציאל שיש ללטש אותו ולתרגל אותו, אך מפעם לפעם אנו מוצאים גם אנשים הניחנים בכשרונות מולדים, המקלים עליהם לתקשר ולהתחבר אל עולם הרוח והמיסטיקה. שני סוגי האנשים זקוקים ללימוד ולתרגול כזה או אחר,
כאשר בסופו של תהליך יכולים שניהם להגיע לאותה הרמה ומכאן
שההבדל היחיד בין השניים הוא בסך הכל נקודת הפתיחה שלהם.
עם מי או עם מה אנו מתקשרים ?
כדי לענות על השאלה זו נחזור קצת אחורה.
למעשה, נחזור הרבה מאוד אחורה - הרבה לפני שהיקום שלנו הוגשם בחומר...
בתחילה הייתה "חוכמת דבר" או "חוכמת הדברים".
הבורא חזה את כל היקום על כל האפשרויות שבו: על כל התכנים האפשריים, על כל המהויות שאי-פעם יאיישו את היקום, על כל קווי ההתפתחות וקווי ההיתכנות של היקום, מתחילתו ועד סופו ומסופו עד לתחילתו. לאחר מן ברא הבורא את "גלימת האנרגייה הגדולה".
גלימת האנרגייה מהווה למעשה את מנגנון ההיתכנות של המציאות,
מנגנון המאפשר לקחת כל רעיון פרי החוכמה ולממש אותו בחומר.
את המילה גלימה אפשר להבין בו-זמנית בשתי משמעויות:
המשמעות הראשונה היא "לגלם", כלומר להפוך רעיון למציאות על ידי הגשמתו בחומר. המשמעות השנייה היא תכסית של סך כל האנרגיות במציאות (המדידות והלא מדידות). עם היווצרה של הגלימה נוצרה למעשה גם האנרגייה, ועימה נוצרו גם הכוחות הראשונים - המלאכים, השרפים, הכרובים והאראלים. מאוחר יותר נברא למעשה יקום החומר הראשון ועימו נוצקו אל המציאות מגוון רחב של כוחות / יישויות אנרגטיים ועליהם נמנים: בני-אור, בני-החיים, משמרי התבניות, נווטי כוח ועוד. ישנם מיליארד-מיליארדים של כוחות אנרגטיים, כאשר לכל כוח יש תפקיד מוגדר אותו הוא ממלא בגלימה. ניתן למצוא לדוגמה כוח שתפקידו הוא לשמר את התבנית האנרגטית של העלה, משמע שהוא אחראי לצורתו המיוחדת של העלה, לדרך שבה המים ניגרים מעליו וכדומה. גם למים עצמם יש כוחות שתפקידם הוא לשמר את התבניות האפשריות השונות. תפקידו של אחד הכוחות האלו הוא להחזיק את המים במעטפת המיוחדת של הטיפה וכן הלאה. ישנם עוד כוחות רבים ומרובים ותפקידיהם מגוונים: שמירת קשר עם התבוני הקטן (האדם) והכוונתו, שמירת ותחזוקה שוטפת של מעגלי החיים ושל המעגלים-תומכי החיים, ועוד כהינה וכהינה של תפקידים שרק כדי לתאר אותם נזדקק לזמן רב ביותר. הדבר המייחד את שלל הכוחות המופלאים האלה, הוא שיש בהם חוכמה שהיא מוכלת,
בניגוד לחוכמת האדם שהיא מופעלת. מהי חוכמה מוכלת ומהי חוכמה מופעלת ? חוכמה מוכלת דומה למעשה לחוכמת המכונה. אמנם מדובר ב"מכונה" מתוחכמת וחכמה ביותר, אשר מסוגלת לעשות הרבה, אך בסופו של דבר זו רק מכונה. בכל כוח מוטבעת החוכמה המתאימה למילוי תפקידו בגלימה, כלומר שהכוח יודע את כל שצריך לדעת על מנת למלא
את התפקיד במלואו אך לא מעבר לכך. חוכמה מוכלת יכולה להיות לפעמים חוכמה גדולה מאוד, פעמים רבות גדולה בהרבה מהחוכמה הנוכחית של בני-האדם.
אלא שהיא אינה יכולה לחרוג אל מעבר להטבעה המקורית שלה, כך שלמעשה כל הכוחות המופלאים האלו אינם יכולים לגדול ולהתפתח, וכאן בעצם נעוץ ההבדל הגדול בינם לבין האדם. חוכמה מופעלת היא חוכמה שונה במהותה והיא דומה למעשה לחוכמת הבורא. חוכמת מופעלת היא חוכמה שיכולה לחרוג אל מעבר להטבעה משום שהיא מתפתחת. בתחילה היא יכולה להיות מצומצמת, אך ככל שהאדם מעמיק בלימוד, בחקירת, ובחווית המציאות כך גם מתפתחת חוכמתו, גדלה ומתרחבת.
לשאלה מהו הגבול שהציב הבורא לחוכמה זו ?
התשובה היא שהבורא לא הציב גבולות ידועים לחוכמה הזו,
משמע שהגבולות הם פתוחים ונרחבים. מהי משמעות ההבדל בין האדם לבין שלל הכוחות ? האדם הוא התוצר האחרון והחכם ביותר של היקום. הוא נברא בדרך אחרת והוגשם בחומר, בניגוד לכוחות המוגשמים באנרגייה. מטרת האדם היא להתפתח, לגדול ולהבין טוב יותר את המציאות, לפיכך כאשר אנו מתקשרים עם כל אותם הכוחות עלינו לזכור, כי עם כל הכבוד הראוי להם ולדבריהם המוארים, עלינו להתייחס תמיד אל הדברים כאל עיצה טובה. אם נקשיב כל הזמן לדבריהם ותמיד נפעל על פי עצתם, ללא חריגה, ללא מחשבה עצמאית וללא בחירה חופשית, יפסיק האדם להתפתח משום שבסופו של תהליך שכזה, נהפוך להיות בדיוק כמותם - משוללי בחירה חופשית ובעלי חוכמה שהיא מוכלת. באדם טמון פוטנציאל אדיר בשל היותו בעל חוכמה מיוחדת שהיא חסרת גבולות. על מנת שהפוטנציאל הזה יתממש עלינו לזכור תמיד שאנו שונים מהכוחות. לכוחות יש ידע נרחב על המציאות והם בוחנים אותה מזוויות ראייה שונות,
אפשר לקבל מהם ידע נרחב, לפתח את ההבנות שלנו ולהתפתח רבות,
אך גם הם יודעים היטב על הפוטנציאל הטמון באדם ואת תפקידיו במציאות. הם יודעים היטב, שיום אחד יהיה האדם הרבה יותר חכם מהם. אם נלך לאורם - נהיה כמותם כי כל שהם מכירים הוא את דרכם. את דרכינו עלינו למצוא בעצמינו ובהחלט מותר לנו לשוחח עימם, ולשמוע בעצתם כל עוד אנו זוכרים תמיד כי דבריהם הם בגדר עיצה ותו לא. דומה הדבר לעיצת חבר טוב שבהחלט רוצה בטובתינו ואולי גם יודע דבר אחד או שניים, אבל בודאי שהוא אינו יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון ומה לא, מה מתאים ומה לא. איך מתקשרים ? מחברים את הכוח / יישות אל האדם / המתקשר, אפשר לעשות זאת באמצעות כלים שהם חיצוניים או באופן ישיר. לאחר שהכוח התחבר אל המתקשר הוא מתחיל לכתוב / לדבר / להעביר מסרים.
דרכים נוספות לתקשור:
על ידי תנועה, ריקוד, ציור ועוד. מהם אותם כלים חיצוניים ? כלים חיצוניים הם כלים המהווים מתווך בין האדם לכוח. לדוגמה: אבנים, קלפים, כוסות וכדומה. האם יש צורך בכלים חיצוניים על מנת לתקשר ? אפשר להשתמש בכלי חיצוני כמתווך בין האדם לבין הכוח, אך אפשר להשיג את אותן התוצאות ואף יותר בלי שום כלים חיצוניים, על ידי התחברות ישירה אל הכוח / היישות. כאן נכנסת הבחירה החופשית והצורך בגיוון הטבעי של בני-האדם. כל אדם פועל על פי הטבעות בית-הגידול שלו ועל פי נטייתו הטבעית. במגע-מח, אנו מתחברים ישירות אל הכוח. בתחילת הדרך משתמש הכוח בידו של האוחז (המתקשר), על מנת לכתוב את הרעיונות, התכנים והדברים. בהמשך, כאשר המתקשר מוכן לכך, משתמש הכוח בגרונו של המתקשר / האוחז, כדי להפיק צלילים וכדי לדבר. על סיאנס ותקשור - בקצרה, סיאנס הינו ערוץ תקשור שאינו מאובטח. בסיאנס קשה לדעת איזה כוח נכנס, מה טיבו והאם הוא יוצא. דבר העלול להוביל לתקלות שקשה לחזות מראש. דומה הדבר לחוגת טלפון בה האדם לוחץ על כפתורים שונים. קשה לדעת בדיוק לאן יגיע והאם בצד השני ממתין משהו חיובי, כך שקשה לחזות מראש האם הכל יעבור בשלום ואם לאו. במגע-מח, אנו יוצרים שער מאובטח דרכו נכנס הכוח,
לא לפני שנבדק גם טיבעו על מנת שהתקשור יהיה נקי ונעים.
עם סיום התקשור, משחררים את הכוח חזרה לתפקידו
והוא עוזב את האוחז / המתקשר דרך השער. עד כאן להפעם, אני מקווה שפתחתי בפניכם צוהר נוסף לעולם התקשור.
הרשו לי לברך אתכם בברכת מגע-מח: חישבו טוב, דברו טוב ועשו טוב. יום מואר,
דוד ש.
