מורה הזן

על הר גבוה, בבקתה קטנה, חי לו מורה זן ולו תלמיד נאמן.

במשך שנים רבות בילה התלמיד במחיצת המורה,

עד שיום אחד הוא הופיע בפניו בהתרגשות ואמר:

מורי היקר, במשך כל השנים הללו העלתי על הנייר

כל מילה, כל הגיג וכל רעיון שאי-פעם הוצאת מפיך.

הראה התלמיד את אסופת הכתבים למורה ושאל -

מה אתה רוצה שאני אעשה עם התורה שלך ?

אולי כדאי שאכרוך את כל הכתבים לספר ?

לקח מורה הזן את הכתבים מידי תלמידו,

מיהר אל האח הבוערת ומבלי למצמץ,

השליך את כל הכתבים אל האש.

מה אתה עושה ? נזעק התלמיד.

אלו כל הדברים שאי-פעם לימדת !

מבלי להסביר, יצא מורה הזן מהבית,

והתלמיד המבולבל יצא אחריו.

הבט לשם, הצביע מורה הזן אל עבר הר מרוחק.

שם, בקצה ההר, יש בית קטן, אתה רואה ?

הביט התלמיד ואמר: כן אני רואה.

בבית ההוא, שם בהר הגבוה, גר לו מורה זן, בדיוק כמוני,

ולו תלמיד מסור שלומד במשך שנים רבות, בדיוק כמוך. גם התלמיד של המורה השני אסף במשך שנים,

את כל הרעיונות של המורה שלו.

גם אני וגם מורה הזן שגר בהר ההוא,

מלמדים פחות או יותר את אותו החומר,

רק שיש בינינו גם הבדלים מסויימים.

אמור לי, האם אתה מוכן להילחם על התורה שלי,

אל מול התורה של מורה הזן האחר ? שאל המורה.

בלי היסוס השיב התלמיד למורה:

בודאי שכן, אני אלחם בחירוף נפש על התורה שלך !

אתה רואה ? אמר המורה.

אתם התלמידים תילחמו על האמת במקלות.

התלמידים שלכם יילחמו באבנים.

אלו שיבואו אחר-כך יילחמו ברובים,

והבאים בתור, כבר יילחמו בפצצות.

לא עדיף אם כך, שאשליך את הכתבים אל האש ?

#מורה #זן