מאמרים

ידיעה דעה ועמדה

 

לקוראת ולקורא הנכבדים - 
דעות ועמדות משפיעות לעיתים על עוצמת ההשפעה של טיפול בשיטת מגע מח, 
לכן כדאי לנו לעמוד על מקור תקפותן של הידיעה הדעה והעמדה. 

ידיעה דעה ועמדה: 
מה משמעות ידיעתו של אדם ומה משמעות דעתו של אדם ? 

כאשר אדם מתיחס לידיעתו בנושא מסויים, 
הוא בדרך כלל מתכוון לסך המידע המצוי ברשותו בנושא זה 
ויחד עם מידע זה הוא מתכוון לעמדות הברורות וכן לאלה העמומות 
שעדיין לא גובשו המצויות בהכרתו לגבי אותו נושא. 

מתוך סך הידיעה של האדם בנושא מסויים, 
גם מן הקלט וגם מעיבודים שנעשו על הקלט הזה מתעצבת דעה - 
דעתו של אדם על הנושא האמור. 

ממה אם כן מורכב הקלט ומה הם מנגנוני העיבוד המשתתפים 
בתהליך עיבוד וגיבוש דעותיו של האדם ? 

תחילה הקלט: 
לכאורה אדם קולט את כל המידע העומד לרשותו 
במכלול האמצעים העומדים לרשותו. 
כבר כאן המקום לציין עוד לפני שבחנו את טיב המידע העומד לרשות האדם, 
כי מנגנוני הקליטה של האדם אינם קולטי כל. 
קיימות מגבלות קליטה : 

I.    טווח הקליטה : טווח זה שונה מאדם לאדם. 
       יש הרואה את כל הצבעים, יש הרואה את חלקם (זה המכונה עיוור צבעים) 
       ויש שאינו רואה צבעים כלל. יש השומע מנעד צלילים רחב ויש השומע מנעד צלילים צר. 
       יש הקולט פרטים ויש הקולט את השלם ומכאן שגם אם שוגר כל המידע אל האדם 
       עדיין לא בטוח שאין מגבלת קליטה המונעת ממנו לקלוט את המידע כולו. 

II.   הטבעות בית הגידול המשמשות לסינון : בכל אחד מאנו מוטבעים מנגנוני סינון מכוונים 
       או אקראיים שאינם מאפשרים כניסה פנימה לכל החומר. 
       מנגנונים אלה מלמדים אותנו איך להסתכל על דברים ואיך להתבונן בדברים 
       (ההתבוננות מוסיפה להסתכלות את עיבודי התבונה) ויוצרים בין השאר 
       את "אפקט רשומון" הגורם לעיתים לכל אחד לראות תמונה שונה 
       על בסיס אותם נתונים עובדתיים. 

III. איכות שידור וקליטת המסר : שידור חלש, רעשים בקליטה הפרעות לקליטה מכל סוג שהוא, 
       כל אלה עלולים לגרום לקליטה חלקית של המסר. 

מכאן שגם אם שוגר מידע או נאסף בכל דרך שהיא, 
עדין אין בטחון שהוא נקלט בשלמותו לאור זה ניתן לאמר ש- 
המידע המצוי ביד כל אחד מאתנו עומד על רצף בין הבלתי ידוע לידוע , 
אבל איש אינו יכול לאמר שהוא יודע את כל מה שניתן לדעת 
על נושא מסויים אפילו אם הוא נחשב לבר-סמכא בתחום. 
(לבטח אין הוא יודע את מה שיתגלה מחר בתחום "ידיעתו"). 

טיב המידע - 
היינו רוצים להאמין שהמידע העומד לרשותנו הינו מלא ו ניתן באורח חופשי ופתוח לכל. 
עובדות החיים מלמדות - אכדכא"ח : "אין כזה דבר כמו ארוחת חינם" 
מידע הוא כח ולכן אין בעל המידע שש לתת אותו חינם לכל המעוניין. 
בעל המידע מוכן למסור את המידע בתנאים מסויימים שיניבו עבורו 
או רווח כספי (דרך שכר הלימוד) או תועלת מסוג אחר כמו כח שליטה וכדומה. 
רוב המידע העומד לרשותו של אדם מוכוון על ידי בעלי אינטרסים 
ולכן יש להניח שהמידע עבר "עיבוד" המותאם לאינטרסים של 
בעלי האינטרסים לפני ששוגר באמצעים שונים אליך. 
העיבוד יכול לכלול תכנון הדגשים, יכול להעצים או לעמעם עובדות על פי צרכים 
ולעיתים יש שינוי של העובדות כשאינן נוחות לבעל האינטרסים. 

לדוגמה: 
אצל בני האינקא לא היה כתב כמקובל , אלא כתב הקיפו - כתב קשרים 
שבעזרתו יכלו למדוד כמויות או למסור מסרים מוגבלים. 
מאחר שהיה להם צורך להעצים את השליט , טיפחו זוכר היסטוריה שזכר בעל פה 
כי השליט מונטזומה היה בנו של אטאהואלפה, 
שהיה בנו של מי שאבי אבותיו מוצאו מן השמש. 

ומה היה קורה אם לשליט לא היה בן ? 
אחרי מותו של השליט היו הורגים את זוכר ההיסטוריה 
ומלמדים את זוכר ההיסטוריה החדש כי המלך החדש הוא מבית מלוכה שמוצאו מן השמש. 

מובן שהמידע שהועמד לרשותם של בני האינקא מאותו רגע ואילך, 
היה מידע מעובד ששינה את עמדתם לגבי משפחת המלוכה החדשה 
וכאשר זוכרי העבר דעכו אל נבכי העבר כל מה ששרד, 
היה המידע המעובד מחדש לאינטרסים העכשויים. 

ובכן אם המידע העומד לרשותנו אינו מלא וחשוד שעבר התאמה או עיבוד, 
איך קורה שיש לנו דיעה משלנו המבוססת על מידע כזה? 

זהו בדיוק העניין. 


אנחנו מעצבים דעות לא על סמך נכונותן של העובדות אלא על פי: 

I.    זמינותו של המידע. 
       אם מפציצים אותנו במידע יש להניח שלבסוף יחדור פנימה. 

II.   מניעת מידע שונה. 

III. גודל ונפח העיבוד. 
       (לשר התעמולה של היטלר ימ"ש קראו גבלס ימ"ש והוא היה זה שאמר - 
       "תשקר לעולם שקר כל כך גדול עד שכולם יאמינו לו"). 
       וכך בדרך בלתי מורגשת נמסך השיקוי המעצב את דעותינו 
       ואנו אנשים חופשיים יש לנו חופש בחירה לגבי החומר 
       המוצע לנו אבל רק לגבי החומר המוצע לנו. 
       כמו שאמר הוגה הדעות רוסו "האדם נולד חופשי אך בכל מקום הוא בכבלים" 

האם מידע משמש בסיס לדיעותי או שמא מידע מעובד ומכוון משמש בסיס לדיעותי ? 
זו השאלה שחייבת לעניין אותנו כשאנחנו בוחנים מהו הבסיס האמיתי לדעותינו ולעמדותינו. 



 

חזרה