עוד על הכאב

 

כל תא בגופנו משדר כל הזמן אל מנגנוני הפיקוח של הגוף:
"אני בסדר אני הרמוני אני פועל לפי התכנית הגדולה". 

משהתרחש בתא תהליך דיסהרמוני כלשהו, כאשר מעטפת התא נפרצה על ידי וירוס 
או כאשר פקודות הכרומוזומים נפגעו כן כאשר מנגנון ההתחלקות של התא הואץ ועוד, 
מתחיל התא לשדר ללא הפסקה אל מנגנוני הפיקוח "הודעות" , 
בכל אחד מארבעת המישורים המוכרים לנו:

- במישור הפיזי-כימי.

- במישור החשמלי-העיצבי.

- במישור האנרגטי.

- במישור ההרמוני

(במסגרת ה - WELLBEING הכללי של הגוף).

"הודעות" אלה גורמות לאתראה כללית במערכת ומייד נשלחים על ידי מנגנון ההתראה והפיקוח 
של הגוף "גורמי בדיקה" למקום. יש דרגות אתראה שונות ודרגות בדיקה שונות שהגוף מבצע. 
בהיותו מנגנון חכם וחסכוני אין הוא יוצא עם כל כלי הגנות שלו בבת-אחת , 
אלא אם שוגרה אתראה ברמה הגבוהה ביותר. 

תחילה שולח הגוף למקום ה"פגוע" תאי בדיקה המדווחים לו על חומרת הפגיעה 
וסוג הפתרון הנדרש. תאי עזר אלה מצויידים במפתחות התחברות ספציפיים לתאים השונים. 
ללא מפתחות אלה אין תא העזר יכול לקבל מידע מהתא הפגוע ואינו משדר קריאה לעזרה 
אל מנגנוני הפיקוח והבקרה. גם קריאה זו מועברת בארבעת המישוריים ומגיעה 
אל מכשירי עבודה "כבדים" יותר כגון חומרים משככי כאבים, חומרים בוני מערכת, 
חומרים עוצרי דימום או מנגנונים מפרקי תאים בדומה ל"קילר טי" ועוד. 

תחושת הכאב הינה הפיענוח של מרכזי הכאב במח את האתראה המשוגרת בארבעת המישורים. 

כאשר אנו מפעילים אנרגיית M.C. ביכולתנו להפנות אותה 
למספר מטרות על מנת להשיג את האפקט של ניטרול הכאב : 

1. הפנייה אל מקום הבעיה - על ידי הפניה זו אנחנו יוצרים עירור 
של מנגנוני האתראה והגוף משגר למקום יותר חומרים לניטרול כאב. 

2. הפנייה אל מערכת העצבים המעבירה את ההתראה החשמלית 
וחלק מההתראה הפיזית-כימית - על ידי שידור תחושה של זרם 
במערכת אנחנו חוסמים שידור של מידע אחר ובכך מונעים כמו 
כדור לשיכוך כאבים את העברת מלוא המידע למנגנון הבקרה. 

3. על ידי הפניה כוללת אל המח - (רק על ידי מסטר דרגה 7 ב M.C. ומעלה) 
כך אנו גורמים למח תחושת הנאה והוא מייצר אנדורפינים המשככים את תחושת הכאב. 

4. על ידי הפנייה אל מרכז הפיענוח במח - (רק על ידי M.C. דרגה 7 ומעלה) 
על ידי כך אנו גורמים למידע להתפענח בצורה שהגוף לא יחוש בכאב. 

בכל האמור לעיל אין עדיין ריפוי של הבעיה אלא שיכוך כאב בלבד. 


המטפל יתן דעתו כל הזמן לעובדה שכאשר תחושת הכאב נעלמת, 
לעיתים קרובות תיעלם גם הנחיצות בטיפול מנקודת מבטו של המטופל 
והבעיה עלולה להתפתח ללא תחושת כאב מזעיקה. 
לכן יקפיד המטפל לגרום למטופל להתחיל בטיפול מרפא . 

אם יש חשש שהמטופל לא יגש לבדיקות חיוניות או לא ימשיך בטיפול מרפא מסוג כלשהו 
על המטפל להשאיר התראת כאב ברמה כלשהי כדי להזכיר למטופל שהבעיה עדיין קיימת 
ושצריך לטפל בה.