חילוניים ודתיים על פי מגע מח

 

במבט מלמעלה, כל עם נראה כמעגל מתפשט מן המרכז. 
שוליו הולכים ומתרחבים ולאורכה של ההסטוריה , יש שהמעגל מתרחב ומתרחב 
ויש שהוא מצטמצם או אפילו נעלם באופן פתאומי ממסכי הצפיה של היקום. 

תוכן המעגל מורכב בהכללה, משני רבדים עקריים:
הרובד המשמר והרובד המקדם. 
על מנת שעם ישמור על צביונו, תרבותו, 
ערכיו ותכניו המיוחדים לו , עליו לשמר את שני הרבדים. 

בלעדי האחד מהם העם מאבד את ההסטוריה שלו את המסורת ולפעמים גם את דתו 
וחלק משמעותי מחוסנו הרוחני ובלעדי השני , העם מאבד את חיבורו אל ההווה , 
את חיבורו אל הממשות המדינית כלכלית שלו , 
את חיבורו אל תכנים כלל אנושיים פלורליסטיים ואת חיבורו אל חוסנו הפיזי. 

מאחר וכל רובד מאמין בחיוניות דרכו ובצדקת בחירתו, 
אין האהבה שורה בין שני הרבדים וזאת למרות שהם משלימים זה את זה 
וחיוניים זה לקיומו העכשווי של זה וזה לקיומו ארוך הטווח של זה. 
כל רובד מנסה לראות את המציאות כאשר הרובד האחר משתנה להיותו חלק ממנו , 
משנה את איפיוניו ומקבל על עצמו את הכללים שהוא עצמו מורגל בהם. 

אין האדם מביא בחשבון ששינוי משמעותי כזה בהווייתו של הרובד השני 
עלול לכלות את בסיס הקיום של הרובד ויחד עם זה להביא להרס העם כולו. 
נכון. לחלק המשמר סיכוי הישרדות טוב יותר , אך אין הוא יכול וגם אינו מתכוון 
לשרוד כעם המקיים את כל הפונקציות שלו. 

קיומו מותנה מרגע זה ואילך ברצונם הטוב של עמים אחרים לקבלו ולהעניק לו מקלט. 
ובעניין זה לא ניתן ללמוד מן ההסטוריה כי לא כל מה שהיה הוא שיהיה. 

מהו אם כך הפיתרון הטוב ביותר לשני הרבדים ? 
איך יוכלו להמשיך ולהתקיים לאורך ימים 
מבלי שהאחד יצר את צעדיו של השני , 
מבלי שיגנה אותו ומבלי שיראה בו את אחת הסכנות הממשיות לקיומו ? 

הפתרון הטוב ביותר נובע מן ההבנות הבסיסיות. 
כל צד חייב להבין מה היתרונות ומה ההגנות שהאחר מעניק לו 
ומה יהיו המחיר והמשמעות של היעלמות האחר. 
אין אהבה שורה בין שני הרבדים. שני הכוחות הם ממהות שונה, 
כאשר כל אחת סותרת את האחרת ומגלמת יסודות בלתי אפשריים להפנמה עבור האחרת. 
אל תשימו לבכם לעוברים משדה אחד לרעהו. 
אל תציינו אותם כמודל לסיכוי לשנות את האחר ולהופכו למשהו שאיננו. 
זרמים מן הסוג הזה אינם מטבע הדברים אלא ממאמצי כל צד לעשות לו נפשות 
וכן כתוצאה של נבוכי דרך ואובדי דרך המקווים שיוכלו למצוא את עצמם אחרי השינוי. 
תתבוננו בהם ותראו כמה שונים הם בתוך הרובד האחר וכמה אין הם מתמזגים עמו. 
תמיד יהיה החשש שהעוברים לרובד האחר הם על תקן הזמני בלבד. עד יעבור זעם. 

הדרך היחידה לקיים את שני הרבדים היא - להראות שאין הם מיועדים להתמזג זה בזה 
אלא לנצח להיות שלובים באינטרסים משותפים כשהם נובעים מאותו המקור, 
אך מציינים כוחות הישרדות שונים החיוניים לקיומו של השלם. 

היו וותרנים למען קיומכם, היו רחבי דעת והסכימו כי יש דרכים שונות 
להבין את הבריאה וכן יש דרכים רבות לעבוד את הבורא. 
אלה המאמינים בו חייבים לדעת כי אלמלא רצונו לא היה העולם הזה מגוון כל כך 
ובעל הפכים המתקיימים זה בכפיפתו של זה ואלה הבוחנים את עולמו מודדים אותו 
ומנסים לרדת לחקרו, חייבים להעריך את העובדה שדורות רבים שרדה האנושות 
מבלי שהיו לה כלים "מדעיים" לבחון את עולמה ומכאן מתבקשת מסקנה 
שדרכם של האחרים לפחות יעילה, אם לא לגמרי בהתאם לתפיסתם. 

על פי שיטתנו אנו אומרים כי על מנת שתחיה חיים מאושרים, 
אתה צריך להיות בטוח ב 100% , שאתה צודק ב 60%. 
באורח זה אתה נותן לאחר זכות ומקום לבטא את עצמו לפחות ב 40%. 
ואם אתה חושב שאתה צודק ב 60% אחוז והוא חושב שהוא צודק ב 60% אחוז , 
הרי הוויכוח ביניכם הוא רק על 20% האחוז הנותרים 
וחבל במאבק על כל כך מעט לאבד כל כך הרבה.