מאמרים

צנזורת ההכרה

 

הכרתנו נשענת על אינספור נקודות השפעה ומנגנוני הפעלה (ראה שעור מנגנוני הפעלה), 
העוברים תהליך התבססות ברמות שונות של קביעות ועצמה. 
נקודות אלו משמשות מעין מגדלורים של תבונה המשרתים את הכרתנו 
בהראותם לנו את "הדרך הנכונה" בים המשברים של המציאות הסובבת אותנו. 
חלק גדול ממבנה ההכרה של נקודות אלו אינו אמיתי, אך אין זה משנה כלל לעובדת 
עצמת ההשפעה של נקודת השפעה אם היא אמיתית או בדויה אם היא דמיונית או שגויה. 

מטרתן של נקודות ההשפעה ליצור הרמוניה עם מציאות מסויימת, 
"המציאות המופנמת שלנו", מבלי לגרום למתחים דיסוננסיים מיותרים. 
נקודות ההשפעה מהוות מהות ראשונית לפני יצירת מנגנון היתכנות. 

מקור כוחן החיצוני של נקודות ההשפעה מצוי : 
א. בתכני חמשת המעגלים הראשוניים של בית הגידול : 
1. המשפחה המצומצמת. 
2. סביבת הבית. 
3. מקום העיסוק (עבודה, בית ספר וכד'). 
4. תקשורת לסוגיה. 
5. מנהיגות חודרת. 

ב. בעצמת ההתרשמות - עוצמה זו נקבעת לפי תוצאתה ולא ניתן לחזות מראש מה תהיה. 
    אפשר לעומת זאת להניח כי בתנאים מסויימים, למשל תחת השפעה אנרגטית, 
    תהיה העוצמה גדולה בהרבה מאשר בתנאים רגילים. 

ג. בהעדר או בהימצא רעשים משפיעים מסביב לאיתות המשמעותי. 

ד. ברגישות המתרשם. 

אמרות אגב יכולות להיקלט באותה עוצמה בה נקלטים רעיונות מרכזיים 
וזמן ההישארות וההשפעה אינו קשור בהכרח בסוג האינפורמציה. 

אחרי שנקבעה נקודת השפעה בתודעה, 
היא משמשת אמת מידה למידע חדש המגיע אל הקולט. 
כך למשל נקבעות עמדות פוליטיות. 
הקולט יקבל בקלות יחסית מידע חדש המתאים לאחת או יותר 
מנקודות ההשפעה וידחה בעצמה גדולה יחסית מידע חדש הסותר 
אחת או יותר מנקודות ההשפעה המופנמות שלו. 

לעיתים מגיע מידע חדש, הסותר את האגור בנקודות ההשפעה והקולט המייחס לו 
חשיבות מרובה, מציב אותו מעל למידע האגור בנקודות ההשפעה. 
השינוי שיחול אצל הקולט הוא ברמות הבסיסיות ביותר וישפיע על כל תפיסת עולמו 
מכיוון שכעת יחול השינוי בכל נקודות ההשפעה. 

השינוי שימיר אותן נוגע בכל המידע שנקלט מאז ביססו נקודות ההשפעה את מעמדן, 
בוחן את תקפות הרעיון החדש ובאורח טבעי מקנה לו יתרון ביחס לרעיונות הישנים. 
נקודות ההשפעה, מאששות או סותרות נקודות מידע מדוייקות, 
אך גם שדות השפעה הגיוניים קרובים. 

כאשר מובא רעיון חדש שאינו סותר באופן ישיר את נקודות ההשפעה הקיימות, 
אך אינו מתיישב עמן בין במישרים ובין בעקיפין - מייד נכנס שדה ההשפעה ההגיוני 
הקרוב לפעולה וגורם לדחיית הרעיון החדש גם כאשר נקודות ההשפעה 
אינן פועלות במיידי לדחיית הרעיון. 

כיצד משפיעים נקודות ההשפעה ושדה הרעיון (שדה ההשפעה ההגיוני) על ביסוס מחלות ? 
אדם בנוי לקבלת דבריו של איש סמכות. הדבר טבוע בנו מקדמת דנא. 
נכון שיש בינינו כאלה המאותגרים על ידי הסמכות. 
הדבר הוא יוצא מן הכלל ובעל ערך בפני עצמו אך הוא בא להעיד על הכלל. 
כאשר איש מרות קובע כי אדם חולה במחלה שתוצאותיה סופניות, 
גם אם אין האיש חולה באמת במחלה כזו יהיו תוצאות מחלתו דומות או זהות 
לתוצאות שאוזכרו על ידי איש המרות והסמכות. 

יש כאן קבלת רעיון על ידי הכרתו האוטומטית של האדם, 
הפנמתו של רעיון זה ואימוצו על ידי המערכות ההכרתיות והתת הכרתיות, 
לא כל כך בשל נכונות הנאמר כמו בשל פעולת מנגנוני המחשבה שמאחורי זה. 

בדרך כלל נוצרת הנחה האומרת : 
אם איש המרות יודע על המחלה הזו ומכיר אותה, 
הוא גם זה המסוגל לעזור ולפתור את בעיותיה. 
לכן אדם מוותר על השקפה אחרת העלולה להעיד על כך שאיש המרות 
האמור לטפל בבעייתו אינו מבין בבעייתו או אינו מסוגל להתמודד איתה. 

יש מקרים רבים בהם אובחן אדם כסופני ולמרות איבחון זה, 
הצליח להחזיק מעמד שנים רבות. 
לעומת זאת יש מקרים רבים בהם המחלה לא הייתה אמורה להיות סופנית 
אך משום שנאמר לאדם על ידי איש מוסמך, רופא בדרך כלל, כי מחלתו סופנית, 
מאותו רגע ואילך עלול הוא לוותר על ההתמודדות והוא מתדרדר אל סופו. 

נכון שלא בכל מצב הרצון להתמודד מצליח להציל את החולה, 
אך הימנעות מהתמודדות תביס את החולה. 

הבחירה המנטלית בהתמודדות יוצרת תהליכים פסיכופיזיים ופסיכוכימיים 
בני הוכחה עד כדי כך, שיש לה סיכוי טוב להוציא את החולה 
ממצבים קשים ולשפר באורח משמעותי את בריאותו. 


 

חזרה